<h1>ראב"ן שו"ת סימן פ"ה</h1>
<h2>דף מז.</h2>
אימיה דרמי בר חמא [כתובות צ"ד:] בצפרא כתבינהו לנכסיה לרמי בנה מתנת בריא בלא קניין שכתבה לו בשטר נכסיי נתונין לך, ולאורתא כתבתינהו לרב עוקבא בנה האחר מתנת בריא בלא קניין, דקרקע נקנה בשטר כדתנן [קידושין כ"ו.] כותב לו על הנייר שדי נתונה לך קנה, והיו שניהם תופסין בשטרות ולא איברר מי הוא שבא לידו שטר הראשון דהבא לידו ראשון קנה דהילכתא כר' אליעזר אף בשטר דעידי מסירה כרתי, אבל זה היה ברור כי לרמי כתבה בצפרא ולמר עוקבא באורתא, אבל אם הקנה בקניין אין לאחר קניין כלום והקודם בקנין קנה דבקניין אין יכול לחזור אלא כל זמן שעסוקין באותו עניין, ובא רמי לפני רב ששת בשטרו והעמיד הנכסים בידו כי אמר הואיל וקדם בכתיבה קדם נמי במסירה, ובא מר עוקבא לפני רב נחמן בשטרו שנכתב אחרון ואוקמיה בנכסים בשודא דדייני כדמסיק ואזיל, אזל רב ששת קמיה דר"נ א"ל מ"ט עבד מר הכי שהחזרת דיני, א"ל ר"נ ומר מ"ט עבד הכי שהחזקת בנכסי [את] רמי, א"ל משום דקדים בכתיבה קדים נמי במסירה, א"ל אטו בירושלים יתבינן דנהגי לכתוב שעות דהתם וודאי כיון דנהגי למיכתב שעות מדקדק (לכתוב) [למיתב] השטר בשעתו, אבל השתא דלא כתבינן שעות לא מדקדק למיתב שטר לאלתר ושמא כי נכתב האחרון עדיין לא נמסר הראשון ודילמא האחרון נמסר תחילה וקנה או שמא הראשון נמסר תחילה וקנה, הילכך הוי להו ב' שטרות היוצאין ביום א' ואמר שמואל שודא דדייני כלומר דין זה מוטל על הדיינין לעיין למי משניהם היה דעתו של נותן קרובה ויפה והוא שקנה דודאי לו נמסר תחילה, ואני יודע דלמר עוקבא היתה דעת אמו קרובה ויפה ליתן מלרמי ולהכי העמדתיו בנכסים כי ודאי מסרה לו השטר תחילה, א"ל רב ששת אנא נמי שודא דדייני כלומר אי משום שודא אנא ידענא שדעתה היתה קרובה ויפה אצל רמי ולא תפיק מיניה, א"ל ר"נ חדא דאנא דיינא על פי ריש גלותא חמי ושודא דידי שודא ודידך לאו שודא דלאו דיינא את ע"פ ריש גלותא ואפי' אם החזקתו בתורת שודא מתחילה, ועוד לאו בתורת שודא החזקתו מתחילה אלא משום דקדים כדאמרת וטעית בזה דלאו הקדמה היא דדילמא יום חד קדים במסירה. ושמעינן מהכא דליכא למימר שודא אלא לדיין מומחה, וקסבר ר"נ דשודא עדיפא מחלוקה, דשודא הדבר נגמר כתיקנו אבל בחלוקה לא נגמר הדבר כתיקנו, ולהכי כל היכא דמצינן למעבד בשודא בממון המוטל בספק אין אומרים יחלוקו, אבל היכא דליכא למיקם אשודא כגון היו שניהם חשודין על השבועה שהממון מוטל בספק התם אמר רב נחמן יחלוקו כדאמרינן [שבועות מ"ז.] עבד ר"נ עובדא יחלוקו וכן כל כיוצא בו דליכא למיקם אשודא. וכי עבדי בב' שטרות שודא, בקרקע, אבל שטר של הלואה עבדינן כרב דאמר [ב"ב ל"ה.] יחלוקו.
